יום הנערה והנער

7 באוקטובר 2023 כונה בפי רבים האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. בצל אסון זה והמלחמה שפרצה בעקבותיו ושנמצאת בעיצומה בעת כתיבת מילים אלו, נערים/ות וצעירים/ות ממשיכים לגדול ולהתבגר במדינת ישראל.

לאור מציאות זו עמדה ועומדת לנגד עינינו שאלה חינוכית ומוסרית גדולה:
מה תפקידנו כאנשי חינוך לאור האסון הגדול שפקד את מדינת ישראל? למה עלינו לחנך? מה עלינו לומר ולא פחות חשוב מכך מה עלינו לשאול את הנוער?

מתוך נקודת מבט היסטורית ומחויבות עמוקה למדינת ישראל ולחברה הישראלית, בנינו שפה חינוכית עדכנית המבקשת לתת כלים לאנשי ונשות החינוך לקיים דיאלוג עם הנוער על אודות המשבר הנוכחי, בדגש על הצמיחה מתוכו.

זיהינו את האסון כנקודת משבר עמוקה, המחייבת אותנו להקשיב, להכיל ובאותה הנשימה, לקרוא ולדרוש מהנוער להיות מעורבים ואף להוביל את התקומה המחודשת של המדינה ושל החברה. כל זאת מתוך גילוי העוצמות, החוסן, הכוחות הפנימיים והיכולות של הנוער עצמו, בד בבד עם הכלת הקשיים, האובדן, הפחד וחוסר הוודאות. התכנית נבנתה מתוך אמונה בנוער, דור העתיד של מדינת ישראל וכוח חיוני בשיקום החברה הישראלית ומדינת ישראל ובשינוין לטובה.  

הביטוי 'אני כאן' מהווה עבורנו מסגרת מארגנת ברמה הערכית והחינוכית, המאפשרת לקיים שיח מכיל במרחב בטוח.

'אני כאן' הוא של כל אחד ואחת, ללא הבדל דת, גזע, מין ומגדר. כל אחד/ת נמצא/ת כאן מתוקף הסיפור האישי שלו/ה שהוא אמנם חלק מהסיפור הקולקטיבי והלאומי, אך בעל ייחודיות וחד פעמיות משלו.

כששאלנו נערים ונערות מדוע את/ה כאן? לשם מה? קיבלנו תשובות שונות ומגוונות. ראינו, שככל שהשאלה הזו חוזרת ונשאלת, התשובות אליה חושפות ומגלות, לעיתים אף לנער/ה המשיב/ה עצמו/ה, את עוצמת הקשר והחיבור שלו/ה למדינת ישראל ולעם ישראל.

באמצעות דיאלוג זה, נוצר תהליך של הנכחה והעצמת הנער/ה הן מבחינת שייכות וזהות והן מבחינת תחושת משמעות ושליחות.

'אני כאן' בא לידי ביטוי במשלב הולך וגדל של רבדי משמעות: