תפריט
השבעה באוקטובר 2023 כונה בפי רבים האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. בצל אסון זה, יחד עם המלחמה שפרצה מאז ונמשכת גם בעת כתיבת מילים אלו, ממשיכים לגדול ולהתבגר נוער וצעירים/ות במדינת ישראל.
נרצה לתת מקום לקשיים, לתחושות הקשות, לאובדן, לפחד ולחוסר הודאות ובאותה הנשימה להדגיש את העוצמות, את החוסן, את הכוחות הפנימיים, את היכולת לצמוח, להשתקם ולהיבנות מחדש כפרטים וכחברה. כל זאת, מתוך אמונה בנוער, דור העתיד של מדינת ישראל וכוח חיוני בשיקום ושינוי החברה הישראלית ומדינת ישראל לטובה.
בחרנו בכותרת 'אני כאן'- מתוך רצון להדגיש את היש, את האפשר, את ההתעלות למרות ואף על פי קשיים רבים מנשוא. כל אחד ואחת מהנערים/ות והצעירים/ות חוו חוויה שונה והתמודדו בצורה אחרת. המשותף לכולם הוא שהם כאן, כאן כדי להישאר, כאן כדי לבנות, לצמוח, לשקם ולהשתקם.
פרויקט "אני כאן" מתקיים במסגרת ציון יום הנערה הבינלאומי 2024 בהובלת ארגון ויצו. שיא הפעילות יהיה בחודש דצמבר, בין התאריכים 10-17/12/2024.
פרויקט "אני כאן" מבקש להעלות למודעות ולפעול למען יצירת מרחב חינוכי מיטיב להכרות ולעיבוד ההשפעות של המצב הלאומי על הזהות ועל חיי הנערים והנערות, תוך הכרת מקורות הכוח שבהם/ן וחיזוק התקווה והאמונה ביכולתיהם/ן לצמוח מתוך המשבר ואף להשפיע על השיקום והצמיחה של הסביבה הקרובה, של החברה הישראלית ושל מדינת ישראל.
יום הנערה הבינלאומי מצוין מדי שנה ב-11 באוקטובר. יום זה הוכרז על ידי האו"ם בשנת 2011.
מטרת היום כפי שהוגדרה על ידי האו"ם היא הדגשת חשיבות הנושא בשיח הבינלאומי ומתן מרחב להכרה, דיון וטיפול בסוגיות שונות בחיי ילדות בעולם, תוך שימת דגש על האתגרים הייחודים לנערות ולזכויותיהן.
יום זה הוא הזדמנות להעלות למודעות ולשיח נושאים כמו חינוך, בריאות, הגנה מפני אלימות, והזדמנויות שוות לנערות ברחבי העולם, ובישראל. וכן, הוא הזדמנות חשובה לחגוג את הישגיהן של נערות, לעודד את פוטנציאל המנהיגות שלהן, ולפעול למען עתיד שוויוני יותר עבורן.
יום הילדה והנערה הוא גם יום הילדה והילד, הנערה והנער.
חשוב להדגיש- כמשתמע מהכותרת 'חינוך מודע מגדר'- יש לנו שאיפה להקיף תחומי תוכן רחבים כאשר המכנה המשותף לכולם הוא עיסוק בנושאים הנוגעים להיבט המגדרי של עולם הילדים והנוער, בדגש על אי השוויון והאפליה המגדרית שקיימת גם היום כלפי נערות וכלפי נשים בישראל.
יחד עם זאת ובהמשך לזאת, מטרתנו היא לייצר שיח פתוח, מקבל ומכיל מבחינה מגדרית ובשום אופן לא ליצור הדרה של ילדים ונערים כאמצעי לחיזוק של ילדות ונערות.
במילים אחרות- אנו מזהות את הצו הבינלאומי של האו"ם בהכרה בצרכים הייחודיים של ילדות ונערות, אך אין בכך כדי להדיר או להעלים עין מצרכים ייחודיים של כלל הילדים/ות ונערים/ות שהם חוצי מין ומגדר. יתרה מכך, אנו רואים חשיבות ביצירת שיח רב מגדרי שיש בו גם משתתפות וגם משתתפים. הראיה היא כי שיח מודע מגדר, אמנם נובע מאי השוויון, אך בצורה ישירה משפיע על נערים וילדים, מעצם הידע, מהחשיפה ושינוי הדיאלוג גם כלפי נערים וילדים, דוגמת: יצירת שיח רגשי פתוח יותר, תקשורת בדרכים לא אלימות וכו'.
אנו מאמינות, כי על אף שבישראל התופעות של דיכוי, אלימות ואפליה על רקע מגדרי של ילדות ונערות אינן רחבות בהיקפן או דומות באופיין למציאות הקיימת במדינות עולם שלישי או במדינות אחרות ברחבי העולם, ילדות ונערות בישראל גדלו ועדיין גדלות במציאות של אי שוויון מגדרי הניכר בכל תחומי החיים ובכל רחבי החברה הישראלית. נערה שנחשפת לאי השוויון בשכר בין גברים לנשים, או חווה בעצמה את חוסר הביטחון האישי במרחב הציבורי, או שומעת בחדשות על עוד אישה הנוספת למניין הנרצחות- היא נערה שגדלה במציאות של אי שוויון, דיכוי ואלימות.
עוצב ונבנה ע"י גביש מדיה